קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין א׳:א׳:ב׳

1 גמ' ר' יוסה א"ל. להך שמעתתא דבסמוך במאי פליגי ר"י ורבנן:

2 סתם. ולא אמרה בשם רב:

3 רבי אחא. אמרה משמיה דרב:

4 רבנן ילפין לה. לגובה הסוכה והמבוי:

5 מפתחו של היכל. דתנן פתחו של היכל גבהו כ' אמה וכתיב פתח אהל מועד דהיינו היכל ש"מ דגובה עשרים אמה איקרי פתח:

6 ור"י יליף לה מפתחו של אולם. שהי' ארבעים אמה דכתיב אל פתח אולם ופתח הבית:

7 ופריך אם מפתח האולם. יליף ר"י:

8 דיו. דניליף מיניה גובה ארבעים אמה כגבהה של פתח האולם כדתנן תמן בפ"ד דמדות:

9 תני ר"ת וכו'. ור"ח תני אפי' ארבעים או חמשים אמה מכשיר ר"י וקשה הא מנ"ל וכן קשה לבר קפרא דמכשיר עד ק' אמה מנ"ל הא:

10 ומשני א"ר אבין. ר"י ורבנן לשיטתייהו ולא ילפו מהיכל ואולם:

11 דתנינן תמן. לקמן סוף פ"ט:

12 וכן גשרים המפולשין. שיש להם מחיצות מלמטה מב' הצדדים:

13 מטלטלין תחתיהם בשבת. דאמרינן פי תקרה שמכאן ומכאן יורד וסותם:

14 היך מה וכו'. כמו שאתה אומר התם אתה רואה את המלתירה כאלו יורדת וסותמה ומשויא לה למחיצה אף כאן בקורה א"ר יהודה כן:

15 המלתירה. היא המפתן העליונה הארוכה ותחובה בכותל:

16 היא דעתיה דר"י וכו'. היינו טעמא דר"י בסוכה ובמבוי וכן דעת רבנן דשניהם שוים מאי דכשר בסוכה כשר במבוי וכל שבמבוי פסול בסוכה נמי פסול ולר"י מגו דהוה קורה לענין מבוי הוה נמי סכך כשר בסוכה:

17 ופריך ולא דמיא וכו'. והא לא דמיא להדדי שהרי מצינו בכמה דברים דלא שווין להדדי סוכה ומבוי וכדמסיק:

18 דוקרנין. קנים מפוצלים:

19 ותני כן. ותניא נמי הכי בברייתא דדוקרנין כשרין לסכך עליהן:

20 ופסולין במבוי. אם הניח הקורה על דוקרנין למעלה מכותלי המבוי פסולין:

21 ומשני הדא דתימר וכו'. הא דאמרינן דהקנים פסולין במבוי היינו בשהקנים גבוהין למעלה מכותלי המבוי שלשה וה"ה בסוכה אם גבוהין מן הארץ ג' פסולה כדתנן בפ"ק דסוכה:

22 בשאין בהן וכו'. כלומר ותו הא דאמרן דדוקרנין פסולין במבוי דוקא בשאינן רחבין ד' אבל ברחבין ד' ואפילו גבוהין הרבה כשרין ובסוכה נמי ברחבין ד' איירי שרוב הסוכה בהכשר דאל"כ ודאי פסולין דהא מחיצות בעינן בסוכה:

23 ופריך דפנות כשרות בסוכה. כלומר שתי דפנות ושלישית אפי' כופת דכשרות בסוכה וכדמסיק ובמבוי פסולין דבעינן ד' מחיצות:

24 ותני כן. ותניא נמי הכי:

25 ר"ח בשם ר"י שתים וכו'. להחזיק קושייתו מייתי להא דר"ח דבסוכה אפילו אין שתי דפנות שלימות אלא בכל אחת ד' טפחים כשרה:

26 ובמבוי. בעינן שתהא מסוגרת מד' רוחותיה:

27 ופריך רחב מי' אמות וכו'. הרי דלא דמיא סוכה למבוי דסוכה רחבה מעשר אמות כשרה ובמבוי תנן במתני' והרחב מעשר אמות ימעט:

28 הדלה עליה וכו'. ותו קשיא דלא דמיא סוכה למבוי דהדלה עליה את הגפן וכו' בסוכה פסול כדתנן בפ"ק דסוכה ובמבוי כשרה כדתני בתוספתא בפרקין מבוי המקורה מרוח אחת והדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסם מרוח אחרת אינו צריך כלום:

29 ומשני הדא דתימר. התם דמטלטלין תחתיו בשבת כשהוא בית סאתיים אבל אם המבוי יתר מבית סאתיים אפי' הדלה מתחלה לדירה אין משתמשין בו אלא בד' אמות דאינו אלא לאויר ולא מיקרי מחיצה וכיון דלאו לכל מילי מיקרי מחיצה במבוי ה"ל כאלו דמיא סוכה למבוי. ל"א מפרש למחיצות מחוברות עד היכן מתירין במבוי ושמעי' מיהא דעד בית סאתים כשרה ש"מ דיש חילוק בין סוכה למבוי:

30 חמתה וכו'. ותו איכא בין סוכה למבוי חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה כדתנן בפרק קמא דסוכה ובמבוי כשרה:

31 סוכה מקורה. בקורות פסולה דבעינן סכך ולא תקרה כדתנן סיככה בנסרים שיש בהן ד' פסולה ובמבוי שהוא מקורה אינו צריך שום תיקון:

32 לא סוף דבר. לאו דוקא מבוי מקורה ממש אלא אפילו נתן אמלתירא ע"ג כותלי המבוי סגי דאמלתירא כשהיא רחבה ד' וארוכה חזו להו אינשי אפילו גבוהים מכ' אמה: